ערב של מדליות, מתח ואינספור דרמות עתיד להתרחש באיצטדיון בריו. תחרות האתלטיקה של המשחקים האולימפיים, שעלתה מעל לכל ציפייה עד כה, נחתמה באופן רשמי וסיפקה שוב רגעים בלתי נשכחים. הלילה (בין שבת לראשון) התקיימו לא פחות משבעה גמרים מרתקים באתלטיקה - קפיצה לגובה לנשים, זריקת כידון לגברים, 1,500 מטרים לגברים, 5,000 מטרים לגברים, 800 מטרים לנשים וריצות השליחים ל-400X4 מטרים.
מעל כולם בלט מו פראח, שהגדיר את עצמו שוב כאחד מהרצים הגדולים בהיסטוריה כשאולימפיאדה שניה ברציפות זכה גם בריצת ל-5,000 מטרים וגם ב-10,000. רות בייטיה בת ה-37 זכתה בזהב בתחרות הקפיצה לגובה הרעה ביותר מאז המשחקים האולימפיים ב-1980, כשקסטר סמניה השנויה במחלוקת קטפה את הזהב האולימפי הראשון שלה.
ריצת 5,000 מטרים גברים
זהב: מו פראח (בריטניה)
כסף: פאול קיפקמויי צ'לימו (ארצות הברית)
ארד: האגוס גבריווט (אתיופיה)
מו פראח היה ללא ספק המועמד המוביל לזכייה במדליית הזהב בריצה ל-5,000 מטרים בריו, כאשר כל תוצאה אחרת מבחינתו מלבד ניצחון הייתה נחשבת לאכזבה גדולה. פראח הבריטי, שזכה במדליית הזהב במרחק הכפול בריו ולגמר ה-5,000 מ' הוא הגיע כשבאמתחתו מדליית זהב אולימפית במרחק הזה מלונדון ושלוש מדליות זהב רצופות מאליפויות העולם.
הבריטי חלם על השלמת דאבל-דאבל בריצות הארוכות, שיבהיר שוב ובאופן חד משמעי שהוא אחד הרצים הטובים בהיסטוריה בכל הנוגע לריצות בינוניות. הבריטי לחלוטין עמד בציפיות וקטף בקלות את הזהב. המירוץ נפתח בקצב מהיר במיוחד אותו ניהלו הרצים מאתיופיה, שניסו לבחור בטקטיקה שונה שתקשה על האלוף. פארח לא התרגש, ולקראת סיום הסיבוב השישי הדליק מבערים ועלה למקום הראשון.
פראח רשם הישג יוצא דופן מבחינתו, והצליח איפה שקנניסה בקלה והיילה גבריסלאסי, כשזכה גם בריצת ה-5,000 האולימפית וגם ב-10,000 בשתי אולימפיאדות רצופות. הבריטי הוא השני שעושה זאת, אחרי לאסה וירן הפיני שעשה זאת ב-1972 וב-1976. מדובר בהישג ענק גם בסדר גודל של מעצמה כמו בריטניה, כאשר הרץ הפך לספורטאי הראשון בתולדות הממלכה שזוכה ב-4 מדליות זהב.
פראח סיים בזמן נהדר 13:03.30 דקות שהספיק לו לזהב, בעוד פאול קיפקמויי צ'לימו האמריקני סיים במקום השני עם זמן של 13:03.90. האגוס גבריווט האתיופי עם 13:04.35 דקות, שהספיק לו למדליית הארד.
סיפור מרגש נוסף שהגיע ממקצה זה הגיע מהאיש שסיים במקום החמישי. ברנרד לאגאט. האמריקני, ממוצא קנייתי, התחרה בגיל 41 בגמר וכמעט חזר לפודיום האולימפי אחרי הפוגה של 12 שנים (זכה בכסף באתונה ובארד בסידני בריצות ל-1,500 מטר). לאגאט הוכיח יכולת והיה קרוב, אך עצר את השעון על זמן של 13:06.78, שהותיר אותו מחוץ לפודיום.
פראח. מהגדולים בהיסטוריה (getty)
יש לבריטי לא מעט סיבות לחייך (getty)
גמר ריצת ה-800 מטרים לנשים
זהב: קסטר סמניה (דרום אפריקה)
כסף: פרנסין ניוסמבה (בורונדי)
ארד: מרגרט וומבואי (קניה)
גמר ה-800 מטרים לנשים הציג בראש ובראשונה את קסטר סמניה, שהגיעה לגמר בכושר טוב ונחשבה למועמדת מובילה לזכייה בזהב. כזכור, הסגנית מלונדון 2012, עלתה לגדולה ב-2009 בעקבות זכייתה באליפות העולם בברלין, אך גם נאלצה להתמודד עם ביקורות לגבי הזהות המגדרית ואף הייתה צריכה לעבור בדיקות שיאפשרו לה להמשיך ולהתחרות.
הרצה הצליחה לשים בצד את כל הדיבורים וזכתה בפעם הראשונה בזהב אולימפי הראשון שלה. הדרום אפריקנית זכתה בזהב עם זמן של 1.55:28 דקות. מעבר להישג האישי, סמניה רשמה את שמה בספרי ההיסטוריה כשהפכה לאישה הדרום אפריקנית השחורה הראשונה שזוכה במדליית זהב.
פרנסין ניונסבה מבורונדי זכתה בכסף עם זמן של 1:56.49, בעוד מרגרט וומבואי מקניה קטפה את הארד עם זמן של 1:56.89. אגב, ירמילה קרטוכווילובה יכולה להיות רגועה, שיא העולם שלה שנקבע איש ם ב-1983 ועומד על זמן של 1:53.28 רחוק מלהישבר.
בווידאו: הריצה שסידרה לסמניה זהב אולימפי ראשון
שמה את הביקורת מאחוריה (getty)
ריצת 1,500 מטרים גברים
זהב: מתיו סנטרוויץ' (ארה"ב)
כסף: תאופיק מחלופי (אלג'יריה)
ארד: ניק וויליס (ניו זילנד)
אסבל קיפרופ הקנייתי, אלוף העולם 3 פעמים ברציפות והאלוף האולימפי מבייג'ין, קיווה לחזור לראש הפודיום האולימפי. האלוף האולימפי מלונדון וזוכה מדליית הכסף ב-800 מטרים בריו, תאופיק מחלופי מאלג'יריה, גם היה מועמד למדליה, אבל מי שהופיע כסוס השחור בריצה הזאת היה מתיו סנטרוויץ' האמריקני, שזכה בזהב.
זו הייתה אחת מריצות ה-1,500 הרעות שראינו במשחקים האולימפיים, הריצה התנהלה בצורה איטית במיוחד, כשהרצים פתחו בריצה טקטית והתחילו להאיץ רק לקראת הסיבוב השלישי. סנטרוביץ', שהישג השיא שלו היה זכייה במדליית כסף באליפות העולם ומקום רביעי באולימפיאדת לונדון, הוליך לאורך כל הדרך והצליח לדחוק את הפייבוריטים שהיו הרחק מאחור
לקראת הסיום הרצים ניסו לתפוס את מקומו, אך האמריקני הוכיח חוסן מנטאלי וסיים עם זמן של 3.50.00 דקות את הריצה, בזמן שסידר לו את מדליית הזהב, ובכך הפך לאמריקני הראשון שזוכה בזהב במקצה ה-1,500 מטרים מאז 1908. מחלופי סיים במקום השני עם זמן של 3.50.11 דקות וניק וויליס קטף את הארד כשעצר את השעון על 3.50.24 דקות, שסידר לו את המקום השלישי.
קיפרופ נותר בידיים ריקות כשסיים רק במקום השישי. מעצמת הריצות הארוכות, קניה, נותרה מחוץ לפודיום. בכל מקרה, מה שנזכור מהריצה הזאת תהיה הזמן הרע שרחוק משיא העולם שנקבע ב-1998 שעומד על 3:26.00.
בווידאו: הריצה שסידרה לסנטרוויץ' את הזהב
קפיצה לגובה לנשים
זהב: רות בייטיה (ספרד)
כסף: מירלה דמבה (בולגריה)
ארד: בלנקה ולשיץ' (קרואטיה)
הכל היה פתוח לפני פתיחת הטורניר בעיקר לאור העובדה ששתי הקופצות הרוסיות מריה קוצ'ינה ואנה צ'יצ'ארובה הורחקו מריו ביחד עם כל נבחרת האתלטיקה הרוסית. בגלל אותן פסילות או שסתם היה מדובר ביום רע, ראינו את גמר הקפיצה לגובה החלש ביותר מאז המשחקים האולימפיים ב-1980.
אף קופצת לא הצליחה לחצות את רף הגובה של 2.00 מטרים, כשמי שנהנתה מההפקר היא רות בייטיה הספרדיה. הספורטאית בת ה-37 הוכיחה שוב שלגיל אין משמעות, והצליחה להתעלות מבחינתה על הבמה המרכזית ביותר, וקטפה את מדליית הזהב לאחר שחצתה גובה של 1.97. הקופצת לא פסלה לאורך כל התחרות, למעט בגובה של 2.00, אותו אף אחת לא הצליחה לעבור, במה שלמעשה סלל לה את המקום הראשון.
גם מירלה דימבה הבולגריה קפצה גובה זהה, אך פסילה שלה בגובה של 1.88 מטרים גרמה לה להסתפק במקום השני. בלנקה ולשיץ' הקרואטית, שפספסה זהב אולימפי בבייג'ין והחמיצה את התחרות בלונדון, לא הצליחה לסגור מעגל ולמרות שקפצה 1.97 מטרים, שלוש פסילות במהלך הגמר, סידרו לה מדליית ארד.
הטלת כידון גברים
זהב: תומאס רוהלר (גרמניה)
כסף: ג'וליוס יאגו (קניה)
ארד: קשורן וולקוט (טרינידד)
הפייבוריט לניצחון היה אלוף העולם מקניה ג'וליוס יגו. סיפור הסינדרלה של הספורטאי מהמדינה שייצרה אינספור רצים מופלאים, קיווה להמשיך ולחגוג כל הדרך אל הזהב. האיש שלמד את המקצוע באמצעות צפייה בסרטוני יוטיוב, הפך לסנסציה בענף האתלטיקה, והגיע לשיא על הבמה המרכזית מכולן, אולם הקנייתי נאלץ להסתפק רק במקום השני.
יאגו שהוליך לאורך רוב התחרות נפצע, ותומאס רוהלר הגרמני ניצל זאת וקטף את הזהב לאחר שהטיל למרחק של 90:30 מטרים. הקנייתי הפצוע הסתפק במדליית כסף יוקרתית עם הטלה למרחק של 88:24 מטרים, בעוד האלוף האולימפי מטרינדד, קשורן וולקוט, הסתפק במדליית ארד לאחר שהטיל למרחק של 85.38 מטרים.
בווידאו: בייטיה חוגגת כל הדרך אל זכייה במדליית זהב
יאגו קיווה לזכות בזהב, אך הסתפק גם בכסף (getty)
ריצת 4X400 שליחות נשים
זהב: ארצות הברית.
כסף: ג'מייקה
ארד: בריטניה
נבחרת השליחות, שכוללת את קורטני אוקולו, נטשה האסטינגס, פיליס פרנסיס, ומעל כולן אליסון פליקס, הוליכה את המקצה לאורך כל הדרך ולא נפלה מהאצות הג'מייקניות. פליקס בת ה-30 שוב התעלתה בדיוק מתי שהיה צריך אותה והייתה אחראית לפוטו פיניש נהדר בסיומו האמריקניות סיימו עם ידן העליונה, כשעצרו את השעון על זמן של 3:20.34 שניות.
מדובר בפעם השישית ברציפות שנבחרת ארה"ב קוטפת את הזהב, כשלא נראה שיש איזה שהיא נבחרת שמסוגלת לעצור אותה. אגב, מדובר במדליית הזהב השישית של אליסון פליקס, שכבר מזמן נכנסה להיכל התהילה של הריצה האמריקאית. הרביעייה הג'מייקנית הייתה קרובה, אך סיימה במקום השני עם זמן של 3:20.34 דקות, בעוד בריטניה הסתפקה במקום השלישי עם זמן של 3:25.88.
4X400 שליחים גברים
זהב: ארצות הברית
כסף: ג'מייקה
ארד: איי בהאמה
ארצות הברית הגיעה כפייבוריטית מובהקת לריצה הזאת כשרצתה להחזיר לעצמה את התואר, אותו שמטה באולימפיאדת לונדון. הנבחרת האמריקאית, שמורכבת מארמאן האל, טוני מקווי, גיל רוברטס ולאשון מאריט, הצליחה להתעלות פעם נוספת וקטפה את הזהב עם זמן של 2:57.30 דקות, הזמן הטוב ביותר שרשמה העונה. נכון, זה רחוק מהשיא אותו האמריקאים קבעו ב-1993 שעומד על זמן של 2:54.29 דקות, אך האמריקאיים יכולים להיות מרוצים מהזהב ה-17 שלהם במקצה זה
במקום השני סיימה מעצמת הריצות הקצרות, ג'מייקה, שהראתה שגם בטווחים ארוכים יותר יש לה מה להציע כשקטפה את הכסף בזכות זמן של 2:58.16. השליחים מאיי בהאמה, שהחזיקו בתואר מלונדון, הסתפקו במדליית ארד עם זמן של 2:58.49 דקות. המשלחת הבלגית, שהורכבה משלישיית האחים לבית משפחת בורלה, הייתה קרובה לפודיום אך סיימה רק במקום הרביעי. המאוכזבים הגדולים מהתחרות היו הרצים מבוטואנה, שהיו קרובים לזכות במדליה היסטורית במקצה, אך פיניש רע הוביל אותם רק למקום החמישי.
בווידאו: השליחות האמריקאיות זוכות בזהב
פליקס, אגדה אמריקנית (getty)
השליחים האמריקאים החזירו לעצמם את התואר (getty)