מעדן קרלו: מאחורי הקסם של אנצ'לוטי

הוא הושמץ על ידי השחקנים בבאיירן מינכן, פוטר מנאפולי אחרי עימות עם הנשיא והגיע עד אברטון האפורה, אבל אנצ'לוטי הצליח להמציא את עצמו מחדש דווקא במועדון הגדול בתבל. כך זה קרה

דני פורת
דני פורת  28.05.22 - 10:00
תחילת כתבה

באסיפת הווידאו המסכמת לפני חצי גמר ליגת האלופות, ציפו שחקני ריאל מדריד לקבל הרצאה טקטית אחת אחרונה על מנצ'סטר סיטי. במקום זה, החליט קרלו אנצ'לוטי להקרין לחניכיו סרטון השראה עם שמונה קאמבקים מהעונה הנוכחית בו היתה מעורבת הקבוצה בלבן. קטע הווידאו כלל משחקים גדולים בליגה, וכמובן הרמונטדות נגד פ.ס.ז' וצ'לסי בצ'מפיונס. "היו לנו שמונה קאמבקים העונה ועכשיו חסר לנו עוד אחד קטן", השמיע האיטלקי באוזני השחקנים. קארלטו אולי לא תיאר לעצמו תסריט שבו שחקניו מבקיעים שני שערים בדקה ה-90 צפונה ומשלימים את אחד הערבים הגדולים אי פעם בברנבאו, אבל מחשבות לפעמים מייצרות מציאות, כזו שאף אחד לא חלם עליה.

בתום הקאמבק הגדול על הסיטיזנס, אנצ'לוטי וריאל מדריד העפילו לגמר ליגת האלופות, כאשר המפגש מול ליברפול בסטאד דה פראנס בפריז יהיה האחרון באחת המסעות מעוררי ההשראה הגדולים שראינו במפעל הצ'מפיונס. שלושת מפגשי הנוקאאוט מול פריז, צ'לסי וסיטי איתגרו את מדריד ולקחו אותה לקצה. יש שיגידו שהבלאנקוס היו נחותים לאורך הרבה דקות במפגשים הללו ויש בזה מידה רבה של צדק, אבל אי אפשר לראות את החזרה שלהם מהקבר בשלושת משחקי הגומלין, רק בפריזמה של מזל. יש פה חיבור די ייחודי של "רוח המועדון", התעלות אינדיבידואלית כבירה (כרים בנזמה, לוקה מודריץ', טיבו קורטואה ושות'), וגם קור רוח והחלטות טובות של המאמן שלה, אנצ'לוטי.

נחזור מעט לאחור. בקיץ הקודם אנצ'לוטי, מי שהביא לריאל את הזכיה המפורסמת בדסימה, חזר לסנטיאגו ברנבאו כסוג של ברירת מחדל אחרי העזיבה של זינאדין זידאן. אלה היו עדיין הימים המבלבלים של הקורונה, ההגבלות הכלכליות ופארסת הקמת הסופרליג. הבלאנקוס שיחררו את שני הבלמים הבולטים שלהם סרחיו ראמוס ורפאל וראן ואת המטרה מספר 1 - קיליאן אמבפה - נכשל פלורנטינו פרס מלהביא. אחרי שהפסידה את האליפות לאתלטיקו, הרימה דגל לבן מול צ'לסי בחצי גמר האלופות, מדריד היתה צריכה להגיע לידיים בטוחים, לאדם שלא יעשה בעיות להנהלה ושהשחקנים, כולל הכוכבים כמובן, יכבדו מהאימון הראשון. אנצ'לוטי לא היה בתכנון אבל זינאדין זידאן אמר שנמאס לו והשאר היסטוריה.

אם לשים זאת בקונטקסט הנכון, אלמלא היחסים הטובים עם ההנהלה והקהל, אנצ'לוטי כנראה לא היה חוזר למועדון מהטופ העולמי כמו ריאל מדריד, שכן הוא כבר היה בדרך למטה. עד לקיץ 2021, אימן אנצ'לוטי את אברטון, קבוצה נטולת שאיפות של ממש לאורך היסטורית הפרמיירליג שלה. המשרה הקודמת של קרלו היתה בנאפולי, שם בילה בקושי שנה וחצי עד שפוטר בנסיבות מוזרות ואחרי שעמד כתריס בין השחקנים והנשיא אורליו דה לורנטיס. עוד לפני כן, אנצ'לוטי סחב איתו את הפיטורים המתוקשרים מבאיירן מינכן לאחר שהכוכבים הפנו לו גב וביקרו את סגנון המשחק ושיטות האימון בתקשורת הגרמנית. בקיצור, פלורנטינו עשה למאמן האיטלקי המעוטר סוג של טובה.

לאנצ'לוטי היו את כל התירוצים מוכנים למקרה שמשהו ישתבש, אך ריאל מדריד שלו הוכיחה יציבות מרשימה לאורך כל העונה בספרד. החזרתו למועדון של אנטוניו פינטוס כמאמן הכושר הוכיחה את עצמה ואחרי שנה של פציעות כרוניות בכמויות מסחריות, הרוטציה של אנצ'לוטי התנהלה בצורה שפויה ובריאה. תחת אנצ'לוטי, קרים בנזמה חווה את עונתו הטובה בקריירה עם 44 שערים, שש פחות ממה שחזה בתחילת העונה המאמן. הקרדיט שהעניק לוויניסיוס, שהפך לפרטנר הכי טוב של הצרפתי, ראוי גם הוא לציון והברזילאי מציג לראשונה העונה מספרים ומתחיל להגשים את הפוטנציאל האדיר שלו. השינוי הגיע עם המאמן האיטלקי, כשאצל זידאן נזכיר כי ויניסיוס עוד היה שם קוד למחמיצן סדרתי. לאחרונה, נראה שאפילו רודריגו הצעיר עולה מדרגה ומצליח להשפיע על המשחקים הן כשחקן הרכב או כמחליף.

בקדנציה השניה שלו, אנצ'לוטי קוצר את הפירות גם עם שחקנים אחרים שעזרו לו להפוך למאמן הראשון בהיסטוריה שזוכה באליפות אחת לפחות בחמש הליגות הבכירות: אדוארדו קמאבינגה, הרכש המבטיח מראן, אומנם לא שיחק המון השנה, אבל המיסטר האיטלקי ידע לשלב אותו בדיוק ברגעים הנכונים ובליגת האלופות הפך הקשר הצעיר לנשק הסודי מהספסל. כך שינה את הדינמיקה בכל שלבי ההכרעה של ליגת האלופות. עם לוקה מודריץ' השכיל אנצ'לוטי לבנות תכנית סדורה והעניק לו מנוחה במשחקים רבים, כדי שהקרואטי יתעל עצמו בדיוק בזמן הנכון. אדר מיליטאו, לפחות בחלק הראשון של העונה, ניפק הופעות מעולות שלא ראינו ממנו קודם, וטיבו קורטואה גם הוא הציג את עונתו הטובה ביותר בלבן.

עוד מימיו כמאמן פארמה, דרך התארים במילאן, צ'לסי, פ.ס.ז', באיירן ועד לריאל מדריד, תמיד נחשב אנצ'לוטי למאמן פרגמטי. לא מישהו שהגיע כדי להמציא משהו חדש. שונה מאוד מהאסקולה של פפ גווארדיולה או יורגן קלופ, אך תמיד נחשב למאמן שהאישיות ויחסי האנוש שלו היו טובים ביותר ועזרו לו להצליח במשך למעלה משני עשורים. לאחר הזכיה באליפות האחרונה עם הבלאנקוס, סיפר את הסוד הכמוס: "ההצלחה שלנו נובעת מכך מהיחסים שלי עם השחקנים. אף אחד מהם לא יצר בעיות. בעבר קרה שהחלטתי לספסל שחקן והוא עשה פרצוף. העונה הזאת זה לא קרה בכלל וזה ההבדל. המשימה הכי קשה של מאמן היא לשמור על כל הסגל מלא במוטיבציה".

זו לא שהעונה הזאת עברה בצורה חלקה. היו לריאל לא מעט רגעי משבר וחולשה. מההפסד המביך לשריף בשלב הבתים של ליגת האלופות, דרך ההופעה הרעה וההגנתית מול פ.ס.ז' במשחק הראשון בפריז ועד לתבוסה 4:0 לברצלונה בסנטיאגו ברנבאו. אנצ'לוטי כמובן ספג ביקורת, אבל הצליח לחבר מחדש את הקבוצה שלו באופן שמעטים חשבו שיקרה. העליה לגמר ליגת האלופות אחרי מסלול רצחני מול קבוצות טופ, איננה מובנת מאליה. הרבה יכולים לקשר זאת לאלילת המזל שנחה על הברנבאו בערבים של אמצע השבוע, אבל במקרה של אנצ'לוטי, 20 ומשהו שנים של קבלות לא יכולים להתפרש רק באופן הזה. במוצאי שבת הוא יכול להפוך למאמן הראשון שיזכה ארבע פעמים בגביע האלופות. מישהו מוכן להמר נגדו?

הדפס
אירועים ושידורים ריו 2016
בחירה לפי יום:
ישראלים
מומלצים
לכל האירועים >